ויסות רגשי בקרב ילדים ונוער – ערך חשוב לאיכות חייהם
בני נוער בעלי קשיי וויסות והשתלבות בחברה עוברים תהליך של הדרה וסיכון ובמשך הזמן ובמקרים לא מטופלים הופכים להיות מטרד עבור קרוביהם וכמובן גם על החברה. לכן כאנשי חינוך וכחברה כלל נתונה עליינו החובה לא לחדול מלחפש פתרונות עבור אוכלוסייה זו וכבר מתהליכי הילדות ששם מתעצבת האישיות, ובכך לשפר את איכות חייהם.
בני נוער נחשפים במהלך ההתבגרות שלהם למגוון שינויים, שינויים פיזיולוגיים, נפשיים, משפחתיים וסביבתיים. שינויים אלה גורמים להדרת נוער מדרך הנורמה, והופכים אותם לקבוצה של נוער בסיכון.
נוער בסיכון מתאפיין בנשירה סמויה מבית הספר, התנהגות אלימה, בעיות חברתיות. כמו כן נוסף על גורמים אלה חלק מבני הנוער מאופיינים עם מוגבלות רגשית, היפראקטיביות, ומאפיינים נוספים המשפעים על הקשרים החברתיים וההתנהגות הרגשית שלהם המתאפיינת בהתפרצויות רגשיות כלפי הסובבים. על מנת לטפל באוכלוסייה זו של בני נוער, יש לערוך תוכניות התערבות במטרה להיטיב עם בני הנוער, ולהפנות אותם לדרך הנורמטיבית ולסייע להם להשתלב עם בני גילם ועם החברה הסובבת אותם.
דרך מומלצת לסיוע לבני הנוער האלה היא בניית תוכניות התערבות שתתמקד בפעילות אישית או בקבוצות קטנות על מנת לסייע להם. אחת התכוניות בנושא התערבות הן תכוניות התערבות באמצעות הפעלה פיזית ובמיוחד פעילות ספורט במסגרת בית הספר.
בעבר ראו במושג 'רגשות' כגורם מפריע הפוגע ביכולת הארגון של תהליכים קוגניטיביים ותהליכים אחרים, ולכן רגשות נתפסו כמשהו שלילי שצריך לשלוט בו ולא כמשהו שראוי לכוון או לווסת. כיום ההנחה היא שרגשות הם גם גורם מארגן ולא רק מפריע. רגשות הם לא רק אירוע שצריך להתגבר עליו או לפרוק אותו אלא הם יכולים להפוך לגורם התורם לתהליך הוויסות. ויסות רגשי מתייחס לתופעה רבת פנים ומורכבת. כיום עוסקים בוויסות החוויה הרגשית וההבעה הרגשית גם יחד. הספרות המחקרית מציינת שהאסטרטגיות השונות של ויסות רגשות מתפתחת מן האוטומטי והלא מודע אל השקול, הנשלט והמודע. התפתחות אסטרטגיות לוויסות רגשות בשנות החיים הראשונות מתרחשת על פני רצף שמתחיל בהיעזרות במישהו כדי לווסת רגשות או מה שנקרא "ויסות בשניים" עם האם או מישהו אחר הקרוב למשל ונמשך עד לאסטרטגיות עצמאיות שנסמכות על מנגנון פנימי של הילד. בוויסות בשניים המבוגר יותר מטפל למעשה בילד ותומך בהתפתחות הוויסות הרגשי שלו, וגם מוביל מדריך אותו כיצד ניתן לווסת את הרגש או את החוויה הרגשית, ולווסת את עוצמת ההבעה הרגשית ומשך ההבעה.
ויסות רגשי (emotional regulation) הוא מונח שמתייחס לתהליכים שבהם אדם כלשהו מנהל את הרגשות שהוא חווה, או מביע ושולט בעיתוי שלהם באופן חווייתם והבעתם. ויסות רגשי עשוי לפעול בשלבים הראשונים של הופעת הרגש ולשנות את הרגש הראשוני באמצעות הערכה קוגניטיבית מחודשת. סוג אחר של ויסות רגשי הוא ויסות רגשי ממוקד-תגובה, וזה מתייחס לוויסות ההתנהגות לאחר שמורגשת חוויה כלשהי לצורך הפחתת עוצמת הרגש או העלמתו.
יכולת הוויסות הרגשי מתפתחת ומשתכללת במהלך כל שנות הילדות מתהליך ביולוגי ופיזיולוגי ראשוני לתהליך המערב יכולת קוגניטיבית רגשית וחברתית. היכולת לווסת את הרגש חיונית מאוד להשתלבות הלימודית והחברתית של כל ילד. ילדים שאינם מצליחים לווסת רגשות של תסכול, זעם, שמחה, אכזבה ועוד יתקשו להתרכז בלימודים, ועלולים להיות מעורבים במריבות, חיכוכים, או הפרות משמעת בכיתה, וליחסים עכורים עם ילדים ומורים. הקשיים בוויסות הרגש עשויים להעצים את העוצמות הרגשיות ולהחריף את הקושי בוויסות שלהם. מקובל לצפות לילדים החל מגיל הגן ללמוד לווסת את הרגשות ולרכוש מיומנויות לוויסות הרגש שיסייעו להם לדחות סיפוקים, לתכנן פעילות ולשלוט ברגשות. היעדר יכולת לוויסות רגשי עשויה לבוא לידי ביטוי בהתבגרות בהתפרצויות זעם והתפתחות של הפרעות אישיות.
כשירות חברתית רגשית כוללת בתוכה את הוויסות הרגשי, בעוד שהוויסות הרגשי הוא היכול להגיב במגוון רגשות באופן גמיש, מצד אחד להפיק תגובה בין אישית יעילה, ומצד שני לשלוט ולעכב תגובות לא יעילות, הכשירות החברתית היא מבנה התפתחותי רב פנים הנסמך על מכלול של מיומנויות חברתיות. הכשירות החברתית השגת מטרות אישיות באינטראקציה חברתית באופן המקובל מבחינה חברתית תוך כדי שמירה על יחסים חיוביים עם אחרים לאורך זמן.
כשירות חברתית מהווה גורם קריטי שיש להתמקד בו בהתערבויות מניעה בבתי ספר, הרגישות החברתית משפיעה על תוצאות חברתיות ועל התנהגות למידה המשפיעים בתורם על התפתחות בריאותית, כמו כן הרגישות החברתית מנבאת תוצאות לחיים בריאים בגיל ההתבגרות. כמו כן ניתן לשפר את הרגישות החברתית באמצעות ההתערבות ולחזק את החוסן הנפשי. הזמן הרב שתלמידים מבלים בבית הספר מאפשרים הפעלת תוכניות התערבות המיועדות לקידום בריאותם. מחקר שבדק את ההתערבויות המסייעות להתפתחות רווחתם של ילדים בסיכון מצביע על כך שיש להתרכז במשתנים המסייעים בהפחתת הסיכון והגברת ההגנה על בני הנוער. נמצא שיכולת חברתית רגשית מהווה גורם קריטי להצלחה בבית הספר ובחיים בכלל לכל ילד כולל ילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך, ילדים מהגרים או מיעוטים, ילדים עם בעיות רגשיות או התנהגותיות. המחקר מציין שלמידה חברתית רגשית מובילה להתפתחות יכולת חברתית רגשית ובאמצעותה ילדים ובני נוער רוכשים ומיישמים ביעילות את הידע הנרכש, ומגבשים עמדות ומיומנויות הדרושות להבנה ולניהול רגשות, הגדרת יעדים חיוביים, הפגנת אמפתיה לזולת ושמירה על מערכת יחסים חיובית ולהיות אחראים בקבלת החלטות.
שיחה עם תלמידים על הצורך לווסת רגשות ועל התחושות הנלוות לכך, וביצוע מודלינג חינוכי כיצד ניתן להביע רגשות אותנטיים בגילוי לב, אך בלי לפגוע בזולת או בסביבה עשויים להועיל הרבה לתלמידים ולסביבה, למורים ולמערכת היחסים בין התלמידים לסובבים אותם. ככל שילדים מתבגרים מתרחשים שינויים אצלהם שינויים פיזיים ושינויים בהתפתחות המוח והרגשות, ולכן חשובה התמיכה והליווי של מישהו מבוגר בתקופת מעבר זו, בגיל הילדות מתגבשים הכישורים הפיזיים והנפשיים שילוו את הילדים לאורך חייהם, ולכן תמיכה בריאה בתהליך ההתפתחות בגיל ההתבגרות עשויה להפחית את הלחץ, לטפח את הבקיאות ולהעניק כלים לאיזון רגשי. לטיפוח כישורים נפשיים יש רלוונטיות ישירה למודעות העצמית המתפתחת אצל הילדים, לוויסות העצמי ולאיזון הנפשי התומכים בלמידה וברווחה. ולכן חשוב שמחנכים ואנשי מקצוע יעזור למתבגרים למצא את העתודות הפנימיות העומדות לרשותם ולסייע להם בפיתוח מסוגלות הוויסות הרגשי.
מאת אוהד זייד
