בשנים האחרונות פותחו מספר גישות חדשות למניעת התנהגויות סיכון והיפגעות של בני נוער. רוב הגישות הללו נגזרות ממודלים הממוקדים במניעת גורמי ההשפעה השליליים ובהעצמת גורמי השפעה חיוביים שהם למעשה גורמי הגנה וחוסן נפשיים ותפקודיים. הגישות האלה מבוססות על מסגרות מושגיות וממוקדות לרוב על מודלים של פסיכולוגיה חברתית חיובית ותיאוריות העוסקות בהון החברתי, תמיכה, התמודדות והתאמת החשיבה להתמודדות ממוקדת במניעת דפוסי התנהגות סיכון.
אחד המודלים שפותחו הוא מודל "חוסן נעורים".
מודל "חוסן נעורים" הוא מודל הוליסטי אקולוגי ליישום אסטרטגיה לקידום רווחה, בריאות ובטיחות הילדים בבתי הספר, בקהילה ובמרחב הציבורי, תוך כדי צמצום תופעות שליליות כמו שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, מעשה אלימות, ונדליזים, התנהגות סיכון לסוגיה, נשירה סמויה או גלויה מבית הספר.
מודל 'חוסן נעורים' מתמקד בעדויות מדעיות, אסטרטגיה מערכתית ארוכת טווח ורב מגזרית בקהילה ובבית הספר ומטרתו לחולל שינוי במצב הילדים שבסיכון. המודל מתמקד במבוגרים בעלי השפעה כמו הורים, מורים או מדריכים מאחר והוא רואה בהם מנוף הכרחי העשוי לחולל שינוי בקרב הילדים, ובהיותם מחוברים למערכת ניטור והערכה בכל שלבי התפתחות הילד, ואמונים גם על יישום והטמעת אסטרטגיית ההתערבות. המודל פותח לראשונה בתחילת שנות האלפיים במסגרת התערבות חדשנית בבתי ספר וברשויות מקומיות במטרה לצמצם את מעורבות בני הנוער באלימות ובסמים, וזה בעקבות עדויות וממצאים של מחקרים שהצביעו על יעילות נמוכה של תוכניות מניעה שהונהגו בחינוך באותה עת.
חוסן נעורים הינו מודל שמטרתו צמצום אלימות והתנהגויות סיכון בקרב בני נוער, וקידום רווחתם הנפשית והחברתית. המודל קובע שהמטרה של מערכת החינוך ושל ההורים היא להביא את הילד למצב של רווחה נפשית, גופנית וחברתית המאפשרת לו תפקוד בריא ומצמיח באווירה של מוגנות וכבוד, ולפתח קבלת אחריות אישית על התנהלות תומכת ושומרת גבולות. המודל למעשה דוגל בכך שהדרך היעילה ביותר לצמצם את האלימות ואת התנהגויות הסיכון היא על ידי העצמה של גורמי החוסן, ההגנה והיציבות הנדרשים לילדים כדי לתפקד ובהיעדרם התנהגויות הסיכון הללו צומחות. המודל יוצא מהנחה שבעיות ההתנהגות בסיכון והאלימות בקרב ילדים ובני נוער הם סימפטום לבעיה אחרת, ועל מנת לטפל בסימפטומים האלה יש לפתור את הבעיה הגורמת להם, יש לטפח את גורמי החוסן בקרב הילדים, על פי המודל יש ארבעה גורמי חוסן המהווים גורמי הגנה חיוביים שבהיעדרם הילדים פונים לדפוסי התנהגות והתנהלות הרסניים, ארבעת הגורמים האלה הם מחוללי ה Well being והם הימצאות של מבוגר משמעותי בחיי הילד, חוויה יומיומית חיובית בבית הספר, הרגשה של ערך עצמי, והרגשה של מחוברות חברתית בריאה.
מודל חוסן נעורים קובע שילד שחווה את ארבעת הגורמים האלה חוויה חיובית גבוהה הוא ילד בעל רווחה נפשית, חברתית ותפקודית גבוהה, ומכאן ההסתברות שיחווה מצוקה נפשית או יפתח דפוסים אלימים היא נמוכה ביותר, המודל קובע שהעצמת ארבעת המחוללים בחיי הילד תגרור להעצמה ניכרת ברווחה הנפשית והחברתית שלו. והדרך היעילה ביותר לצמצם נשירה, אלימות, צריכת חומרים ממכרים והעצמת הרווחה הנפשית היא באמצעות ארבעת המחוללים.
מאת: אוהד זייד
